הִיא פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן שֶׁלָּנוּ, הִיא הַאֵירוֹפָּה שֶׁלָּנוּ, הִיא הָאָרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁכָּל הַנְּשִׁירִים עֵרוּמִים, וְהָאלּוֹן וְהָאֵלָה בְּכָל קֶשֶׁת הַיְרֻקִּים- הָעֵז , הַזֹּהַר, הֶעָמוֹק שֶׁל הַיְעָרוֹת הַקָּרִים. וּפִתְאוֹם הִיא, מֵחֲסִירָה חָמֵשׁ פְּעִימוֹת מִלִּבִּי. מָה הִתְבַּלְבַּלְנוּ? אֲנַחְנוּ לָא עֵץ הַמֵייפּל הקנדי, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא גָּדַל גָּבֹהַּ בָּרָמָה. אֲנַחְנוּ לֹא עֲצֵי הָעַרְמוֹנִים הַמְּרַשְׁרְשִׁים וּמְנַצְנְצִים בָ

או מה הקשר בין קלף הקיסרית, החתול צ׳שר והאל שיווה? אז חזרתי:) ולאחר שהפכתי את כל הבית מבפנים ועישבתי לגינה את הצורה, יצאתי לשדות לטיול עם ראני שלי וג׳וי ג׳וי השובבה. וכהרגלי השיצו הקטנה הזאת, מושכת אותנו בריצה אל הטבע הפתוח כשמבטי לכורכר כדי לא ליפול:) וברגע הראשון שאני מצליחה להרים את המבט למעלה, אני רואה אותו הירח או שזה החיוך של החתול צ׳שר? ומיד אני מחייכת בלב כי עם כל מה שקורה כאן הנפש סוערת, הראש רץ במחשבות ואני לא אוהבת את כל ההשרדותיות הזו הצד הזה , הצד ההוא.. לא אוהב

בעיניים פקוחות: אידיאולוגיה out!! אדיאולוגיה אף פעם לא עשתה טוב לאף אחד אתם לא רואים את זה? היא הוציאה אנשים לרחובות - כן היא הוציאה אנשים משלוות רוחם - כן היא הביאה אנשים לחשוב המון- כן לדבר המון- כן ועוד כן ובעיקר היא הביאה אנשים לריב ריבים קטנים בין חברים נקרא לזה ״ ויכוחים״ קצת יותר גדולים בין חברי משפחה נקרא לזה ״ חילוקי דעות משמעותיים״ מילים כמו ״בגללך המדינה נראית ככה״ או ״נכשלתי בחינוך״ מילים ״ קטנות״ כאלו ריבים בין קהילות דתיים חילוניים ימנים שמאלנים ה

פוטנציאלים לא ממומשים זה כמו רדיקאלים חופשיים היסודות הכי מעניינים בטבלה המחזורית רדיקאלים (לא צפויים) וחופשיים. אני עצמי פוטנציאל בלתי פוסק שלפעמים מתממש לפעמים מתפקשש ולפעמים אני פשוט משתנה ואז הפוטנציאל מתחלף. ואחרי שנים של ביקורת נוקבת ( ולא בונה) סוף סוף הבנתי פוטנציאל לא ממומש זאת תבונה בהתגלמותה. מה הרדיפה אחרי מימוש? זה רק אגו במסווה של סיפוק זה קצת כמו נגעת - נסעת נחמד אבל.. מה עכשיו? נתקעת. מימוש זה כבר בעצם תחילתו של הסוף אנדרטה של רעיון מתמול שלשום פוטנציאל לא ממו

ככה בפני כל האנשים האלה בפני המלך וכל יועציו מלחכי הפנכה (חנפנים) וזוממי המזימות בפני כל אלה שהשיגו את מקומם לעמוד באולם הגדול של המלך, בזכות כספם שהשיגו במסחר או במרמה , בירושה בזכות או בכח ,אין זה משנה כאן מֵשׇׁנַה רק השורה התחתונה בקופה המרשרשת. אנשים שלא כמוה, מכוונים לראות רק אינטרס. כל מנהגם הוא לקדם איזה עניין. בפני כל הנשים האלו היא גם עמדה שעיניהן לא מיישירות בה מבט אלא רק במבטי צד מלאי קנאה קנאה על יופיה קנאה על מלבושיה המפוארים, מתנתו של המלך ותכשיטיה היחידים במינ

את מָיֵצְ (״מה יצא לי מזה״) פגשתי אצל נורית זרחי הנפלאה כל כך בספר ההכי מופלא שלה ״ מי מכיר את תנינה״ הוא כיכב בפרק. והספר כולו מוערר בי השראה תמיד, לאיך לחוות ולראות את החיים האלו נכון. ואת פֶּנְשֶׁ הכרתי דרך נורית גל היקרה מאוד, (סבתא של ראני שלי) שסיפרה על קופסת אוכל בת שלוש קומות של הזקנים בקיבוץ של פעם ,שבאו למלא גם כשלא היו רעבים, פן שלא ישאר להם לאחר כך וקראו לו פֶּנְשֶׁ והנה כאן פֶּנְשֶׁ והמָיֵצְ ומה שקרה להם בתוכי:)) מאחלת לכם להיפטר מכל הפֶּנְשֶׁיים והמָיֵצְים שלכ

מה כל כך נורא בחסר? אז הוא לא התקשר אלייך , מה את קופצת? אז אתה מרגיש שעמום בחיים ? לאן אתה רץ? אז הרגשת חוסר משמעות היום? לאן את.ה מפיל.ה את עצמך? אז הרגשת משיכה ? למה זה חייב להתממש? הזמן בין גירוי לתגובה שלנו הוא אפס- מהירות האור מחשבה נזרקת בחלל הראש, והתגובה הרגשית המיידית היא- מהר מהר לסדר את העניינים!! אני עצמי חולה בזה לקח הרבה זמן לתפוס פיקוד על העניינים . נורא יפה כל מה שהגבתי ולאן שלקחתי את עצמי בעקבות המחשבות שלי מעניין מהמם ממש הלם הייתי פה, הייתי שם, למדתי הרבה

בואו רגע ניישר קו כי המילה אנרגיה הפכה להיות המקבילה או לחברת חשמל וגז או לרוחניים מעופפים שמציירים ספיראלות מסביב לעצמם כדי לשמור על עצמם מאנשים אחרים. בסגנון : ״אתה פולש לשדה האנרגטי שלי״ ו/או ״משק האנרגיה של ישראל בצמיחה״. כשכתבתי בגוגל אנרגיה כל מה שראיתי זה תמונות של פאנלים סולריים, תוספי מזון. וכשראיתי סוף סוף תמונה של כותרת : ״מרגיש חסר אנרגיה? היא היתה שייכת לאתר שמוכר טבליות אנרגיה לגבר (היה מצחיק) אנרגיה היתה ותמיד תהיה כהגדרתה הפיסיקלית הפשוטה והנכונה ביותר: ״הכח ל

רק יום אחד בחודש הירח מתכנס כולו לצידו האפל כשהוא עומד בינינו לבין השמש שמביאה אור לכל ואז מתגלה לנו האמת הפשוטה שלירח אין אור משלו הלבנה, שהיא מקור הקסם בעולמינו ,מתקיימת רק בזכותה של השמש המיטיבה. כך ניצבים זה מול זה פוזיטיב ונגטיב גב ופנים נרקסיזם ואמפטיה מבט ומראה. אמפטיה השמש, המביאה מאורה לכל אחד ללא משוא פנים והירח הנרקסיסט משקף את אורם של האמפטים (כאלה תמימים) ומרמה אותם לחשוב שהוא בעצמו אור אלוהי. ואכן מתעתע אורם של הנרקסיסטים אפילו אותם הם סובבים את הכדור כמעט כ

אל תתבלבלו לחשוב שאמפטיה זה איזה רגש מתקתק של אנשים רגישים מידי, בעלי בטחון עצמי נמוך. וזה גם לא משהו קטן ומצומצם בסגנון ״ אה אני מה זה מבינה אותך.. גם לי זה קרה״ וגם לא נסיון עידוד חסר משמעות כמו : ״אני רואה אותך ואת תצאי מזה, אני יודעת״ אמפטיה בעיני היא אחד המושגים הכי פחות מובנים ולא סתם. היא נושאת בתוכה כח אדיר. לפחות אדיר כמו הרגש שיכול לגרום לך לבטל את האחר כרלוונטי , כבעל ערך. ולבטל את זכויותיו, לדכא אותו ואף להרוג אותו בלי שום בעיה ועם שינה מתוקה אחר כך. (מיטב ההיסטו

אמרו כבר שלכל איש.ה יש את השם שלה.ו וגם אומרים בדיבור רגיל כזה, של כל אחת.ד יש את הקטע שלה.ו יש את הדבר שלה.ו אבל מעל זה יש לכל איש.ה את המילה שלה.ו קודם כל אדם (אישה) נברא.ת במילה אני בלי המילה ׳אני׳ לפני הכל, יש אסופה של דברים מפוזרים בחלל כמו אלף ציפורים בשמיים שהם לא להקה בכלל איך שהמילה ׳אני׳ נכנסת, הופכים כל הדברים האלה לקבוצה, שהיא אחד אני הולכת למכולת אני שוטפת כלים אני אמא של.. בלי ׳אני׳ , יש כלים נשטפים, ובשעות בין שש לחמש מכולות נפתחות וילדים אבודים של אמהות

ואני מודה לכל מוריי שעברו בחיי בעידן שבו המילה מורה התרוקנה מכל מהות וצורה שכחנו שאנחנו זקוקים להדרכה לא של ספרים או פרוטוקלים של הצלחה לא רק לחפש בטבע כי אנחנו לא סומכים יותר על בני האדם אלא מגדלור- מגדל של אור לדוגמה אישית שאין כמותה. אמן שנשאר תלמידים נצחיים ונזכור שאנחנו מגדלור לאחרים, ונשאף להיות המורים הכי טובים. בעיניים פקוחות: לפגוש את המורה מי הוא זה שיעזור לך לגלות את עצמך, מבלי שבסתר יכוון אותך להיות מי שהוא, או כל אחד אחר חוץ ממך? מי הוא זה שיהיה שם תמיד בליבך, גם

הגדרות: כללי: מידע: שם: המערכת של טלי גירסא: 1.9.7.3, אנוש, נקבה, יהודיה. להט״ב שם דגם: גוף אדם הומוספיאנס, פוסט מודרני מספר דגם: 3.12.1973 רשת: wifi קולקטיבי- אנושות אחסון: זכרונות: 18,257 באיי קלאוד קדמי (רישום במכשיר סלולרי) 18,257+ n באיי קלאוד אחורי: גישה מוגבלת (מידע מודחק, מידע מודע, מידע תת מודע) תוכנות: תוכנה: אמא- אבא תוכנה: גוף תוכנה: מח תת תוכנה: זכרונות תת תוכנה: דמיון תוכנה: אינטילגנציה (IQ,EQ,SQ,EMQ) קוגניטיבית, רגשית, רוחנית,

הם מגיעים אלי לפעמים דרך הורים שמרגישים שהילדים שלהם לא מתאימים ומותאמים...(אפילו שהם הכי נהדרים) ויש לי אחת כזאת בבית אז למדתי לזהות אותם כבר בגיל מאוד צעיר לפעמים הם כבר בני עשרים או שלושים, שואלים את השאלות הכי חשובות של החיים וכשהם מגיעים אלי במשבר גיל ארבעים, אני אומרת להם שסוף סוף הם הבינו שהם לא חייבים להיות כמו אחרים. אני רואה בזה ממש שליחות אישית שלי לבשר שחדי קרן הם המורים הכי טובים שלנו לחיים נכונים! כתבתי את הבלוג הזה בנשימה אחת כאילו שחדי קרן עורכים לי את המילים

#---------מצב עריכה פעיל---------# מאז שהתחלתי לחפש את עצמי גיליתי, שעד שמגיעים אל העצמי הזה עוברים דרך הרבה, מלא, כל מני שכבות של ״כאילו עצמי״ ואני מקלפת את השכבות שלי כבר 40 שנה (ולא, לא נראה שהגעתי עוד אל המקור:) בגיל 8 עמדתי בחדר שלי והרגשתי פתאום משהו חזק בחזה כאב לי נורא לא יכול להיות שזה כל מה שיש, זה היה ממש כמו צעקה הרגשתי בבת אחת את כל המעמסה הזו, של החיים האלה, הגוף שלי כאילו ידע את כל מה שהוא כבר יעבור ועבר זה באמת כאב אבל גם הרגשתי איזו נחישות שיודעת בבהירות שזה

שאלה אותי הבת שלי כשהיתה בת ארבע נאלמתי, לא ידעתי מה לענות לה רק התמלאתי ברצון עז לשמור עליה והתרגשות מהשאלה הכל כך פשוטה וחכמה הזו זה היה לפני שמתו לה שתי חיות מחמד ממש קרובות ואז היא אמרה בבכי שמוות זה פרידה וממש קשה לה להיפרד אמרתי לה שגם לי והתחבקנו אז הנושא הכי מורבידי והכי מודחק שיש:) יום שלישי פעמיים כי טוב כשיהיה לכם רגע תקראו ואם תכתבו לי מה דעתכם, אני ממש אשמח בעיניים פקוחות מה זה בכלל מוות?? זה לא נראה לכם מוזר שמוות הוא חוויה שעוברת על כוווולם ותעבור על כווולנו

אולי הייתי צריכה להגיד שאושר זה א׳ב׳ לא ש׳ת׳ אושר זו נקודת ההתחלה לא נקודת הסיום. אנחנו כל כך קבורים בעולמינו ההישרדותי (נפשית ומעשית) שאנחנו חושבים שאושר זה הטופ. אבל למעשה אושר הוא נקודת ההתחלה לכל דבר שהוא טוב ומיטיב. אנשים מאושרים טובים לסביבתם חד וחלק אדם מאושר זה אדם שלא מרגיש צורך לתקן שום עוולה מהעבר הוא לא מחפש שום פיצוי על שום טראומה הוא לא מחפש בנרות אחרי הערך העצמי שלו בכל מקום ואצל כל אחד ולא עסוק מבוקר עד לילה בדימוי עצמי שהרי למה לו דימוי אם יש לו את הדבר האמית

כְּשֶׁאתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּהוֹלֶכֶת בְּפַרְדֵּס נָטוּשׁ וּמְכֻשָּׁף. שׁוֹמַעַת אֶת אִוְשַׁת הַפְּשָׁט וְרִשְׁרוּשׁ הָרֶמֶז. כַּף רַגְלִי דּוֹרֶכֶת עַל הַדְּרָשׁ שֶׁנָּשַׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, וְרַחַשׁ הַפִּצְפּוּץ נָעִים לִי לְאֹזֶן. אֲנִי נוֹגַעַת בַּגְּזָעִים הַלַּחִים וּכְשֶׁאֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל עֵץ הַקְּלֵמֶנְטִינוֹת הֶעָבוֹת הַזֶּה, אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַסּוֹד שֶׁל הָאֲדָמָה מִתַּחַת. אתְּ עַצְמֵךְ מְדַבֶּרֶת בְּדוּ מֵמַד. וַאֲנִי כְּבָר מִזְּמַן ח

חאלס פסיכולוגיה אני לא מסוגלת יותר לשמוע על אמא שלי מספיק כבר פסיכולוגיה, אני יודעת שאני מעבירה אלייך את כל הכעסים שלי אז מה? זו שיחה לא?...

אני זוכרת בה כל יום שעבר. חוויתי כל יום בגוף בנפש ברוח. התהלכתי , ישבתי, שכבתי, רצתי, רקדתי, צעקתי במרחב הענק של עצמי פליטה מגלה חלקים של עצמי מפוזרים בכל מני מקומות. במקומות השכיחים, במקומות הנדירים, במקומות שלא זכרתי, שלא הכרתי, במקומות של אחרים. עשיתי טרקים, רפטינג, סנפלינג התגייסתי לזק״א בשנה הזאת זק״א של הנפש אוספת אותן חתיכות של עצמי קטנות כגדולות סוף סוף ברוך השם, אני מחזירה את כולן הביתה, אמן. אפשר לומר שזה מסע של אהבה עצמית אבל אהבה זה לא מה שחשבתי היו חתיכות שקיבלו