וְלָזֶה אַתְּ קוֹרֵאת בְּעָיוֹת תִּקְשֹׁרֶתֿֿ

כְּשֶׁאתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי

אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּהוֹלֶכֶת בְּפַרְדֵּס נָטוּשׁ וּמְכֻשָּׁף.

שׁוֹמַעַת אֶת אִוְשַׁת הַפְּשָׁט

וְרִשְׁרוּשׁ הָרֶמֶז.

כַּף רַגְלִי דּוֹרֶכֶת עַל הַדְּרָשׁ שֶׁנָּשַׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים,

וְרַחַשׁ הַפִּצְפּוּץ נָעִים לִי לְאֹזֶן.

אֲנִי נוֹגַעַת בַּגְּזָעִים הַלַּחִים

וּכְשֶׁאֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל עֵץ הַקְּלֵמֶנְטִינוֹת הֶעָבוֹת הַזֶּה,

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַסּוֹד שֶׁל הָאֲדָמָה מִתַּחַת.

אתְּ עַצְמֵךְ מְדַבֶּרֶת בְּדוּ מֵמַד.

וַאֲנִי כְּבָר מִזְּמַן חָצִיתִי אֶת רַף שְׁמִיעַת ארְבַּעַת הַמֵּימָדִים.

וְזֶה רַק קוֹלֵךְ

אוֹ קוֹלוֹתַיךְ הַמְּרֻבִּים,

מַבַּע פָּנַיךְ עוֹד חֲמִשָּׁה מְמַדִּים שֶׁנִּסְפָּגִים בִּי,

עֵינַים וּמַבָּט.

וְאֶת גּוּפֵךְ שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת כֹּבֶד כָּל הַמַּבָּעִים,

הַגְּלוּיים וְהַסְּמוּיִים ,

אֲנִי רוֹאֶה,

מַרְגִּישָׁה.

וְאף פַּעַם לֹא הֵבַנְתִּי,

אֵיךְ אתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל כָּךְ חַד מְמַדִּית?

לחשׁוב שֶׁאתְּ כָּל כָּךְ חַד מַשְׁמָעִית.

כְּשֶׁאֲנִי עוֹד הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד בֵּין מִלּוֹתַיךְ.

עֲמָקִים שֶׁל דְּמָמָה,

בֵּין מִלָּה לְמִלָּה.

וּנְחָלִים שֶׁל מַשְׁמָעוּיוֹת,

זוֹרְמִים בִּדְבָרַיךְ.

הַחֵרְשׁוּת שֶׁלְּךָ לְעַצְמֵךְ עוֹשָׂה אוֹתִי מְשֻׁגַּעַת.

שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת

רוֹאה רוּחוֹת רְפָאִים,

אֲנִי סוֹבֶלֶת מִכְּאֵבֵי פַנְטוֹם,

מֵהַיָּד שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהַחְזָקַת .

וְלָזֶה אתְּ קוֹרֵאת

אחַר כָּךְ...

בְּעָיוֹת תִּקְשֹׁרֶת.