״אנרגיה זה לא רוחני, או בעצם, כולנו מכורים! (חלק א׳):

בואו רגע ניישר קו

כי המילה אנרגיה הפכה להיות המקבילה או לחברת חשמל וגז או לרוחניים מעופפים שמציירים ספיראלות מסביב לעצמם כדי לשמור על עצמם מאנשים אחרים. בסגנון : ״אתה פולש לשדה האנרגטי שלי״ ו/או ״משק האנרגיה של ישראל בצמיחה״.

כשכתבתי בגוגל אנרגיה כל מה שראיתי זה תמונות של פאנלים סולריים, תוספי מזון. וכשראיתי סוף סוף תמונה של כותרת : ״מרגיש חסר אנרגיה? היא היתה שייכת לאתר שמוכר טבליות אנרגיה לגבר (היה מצחיק)

אנרגיה היתה ותמיד תהיה כהגדרתה הפיסיקלית הפשוטה והנכונה ביותר: ״הכח לבצע פעולה״

בלי אנרגיה אנחנו כלום

אבל מה? אנחנו יודעים רק לקחת אנרגיה מהבחוץ

אנחנו אוכלים משהו כדי לקבל אנרגיה

אנחנו אוכלים מחמאות (מורעבים) כדי להרגיש בעלי כח (אנרגיה)

אנחנו קונים חשמל וגז כדי לקבל אנרגיה (מוציאים מכדור הארץ)

אנחנו סופחים אנרגיה מהשמש

האנרגיה הזו כמו כל דבר שלוקחים מבחוץ , מתבזבזת ומתכלה, ואז שוב אנחנו מרגישים חסרי אנרגיה ושוב יוצאים לחפש אותה.

חשבנו שהתקדמנו מציידים ולקטים? אז זהו שלא. רק הפכנו משוכללים יותר בלצוד וללקט אותה.

המהלך הזה של ספיגת אנרגיה וביזבוזה הוא מהלך עתיק יומין, ומקורו בזה שאנחנו בורים לגמרי להכרה, שמשק האנרגיה שלנו, וכן , יש לנו כזה, הוא כזה שיכול לייצר אנרגיה בזכות עצמו.

כתוצאה מזה שאנחנו זוללים אנרגיה , מתרוקנים ושוב זוללים, הפכנו להיות היצור הכי מכור בכל כדור הארץ.

כולנו מכורים.

מטבעה של התמכרות היא, שהיא זוללת אנרגיה מסוג מסויים (אוכל, מין, יחסים, עבודה, ספורט, מסכים, דימוי עצמי, חשמל,וכו וכו) וכשהיא מתרוקנת, אנחנו חשים חוסר סיפוק שהולך וגובר, עד שהוא מגיע למצב של קריז (התחנה המרכזית הישנה של תל אביב קטנה עלינו)

״אני חייבת משהו מתוק!״

״אם אני לא רץ 10 ק״מ ביום אני לא בן אדם״

״חייבת לשתות לפחות שלוש כוסות קפה ביום אחרת אני נרדמת על המחשב״

״זה צורך מיני אז זה לא שאלה בחירה, אני חייב.ת את זה״

״אם הבת שלי לא מתקשרת אלי פעם ביום אני כועסת״

״ אם אני לא נוסע לחול לפחות פעמיים בשנה אז אני מת משעמום״

״ספורט אתגרי עושה אותי חי״

״ג׳וינט אחד בערב עוזר לי לישון״

עוד דוגמאות? או שזה מספיק בשביל להבין שאין כמעט אדם על הכדור הזה שלא מכור למשהו!

הפכנו כבר מזמן למפלצת זוללת אנרגיה (למי שמכיר את הסרט ,חנות קטנה ומטריפה. מילות השיר מצורפות)

ומהקריז (וכן ,להגיד בא לי, אני חייבת, זה צורך שלי, זה בעצם להגיד: אני בקריז)

המרחק לחנות הקרובה, לכספומט, לאתר באינטרנט, ולטלפון הוא מאוד קצר. היום בהקלקה של אצבע הכל מגיע אלינו. אנחנו אפילו יכולים להתבלבל ולחשוב שקוראים לזה שפע:)

מישהי פעם אמרה לי משהו מצחיק: ״יש אנשים שיש להם בעיה של סמים, לנו אין כזו בעיה- יש לנו תמיד הרבה סמים״ צחקתי מזה הרבה זמן. במיוחד שזה כל כך נכון לגבי כולנו. וכן, כל אלה הפכו להיות סמים.

אם את.ה חייב.ת את זה אז את.ה מכור.ה לזה! (בעיניים פקוחות כן?)

האמת היא שבכל פעם שמגיע.ה אלי מכור.ה לפגישות אישיות (אלה שמוכנים להודות שהם מכורים) אני נוטה לא לדבר על חומר ההתמכרות עצמו, ובכלל אני כבר בהתחלה אומרת להם, שההתמכרות שלהם היא לא הבעיה.

הם פותחים עיניים ואז אני מסבירה, שההתמכרות היא הפתרון לבעיה שלהם. הפתרון שהמערכת הגופנית והרגשית מספקת להם בגלל שהם מבזבזים לעצמם את כל האנרגיה ועדיין רוצים לעשות ולהספיק הכל. אז הם פונים לגורמים חיצוניים כדי לטפל בגירעון ההולך וגובר במשק האנרגיה שלהם. גרעון שגדל בכל יום יותר כמו ההלוואות הכי דרקוניות שיש. הריבית היא מטורפת, המחיר - קטלני.

מספר האנשים שסובל מהפרעת דכאון וחרדה הוא בשמיים

מספר האנשים שסובלים מהתקפי לב בגילאים צעירים הוא מדאיג (והרבה מהם עושים ספורט אינטנסיבי)

מספר האנשים שוסבלים מהתנהגות אובססיבית קומפולסיבית הוא גדול מאוד אבל לא המספר חשוב אלא הגיל- ילדים בני שמונה ותשע סובלים מהתמכרויות מחשבתיות וטקסים.

אנשים הולכים סהרורים בחנויות, וברחובות מבטם צמוד למסכים.

אנשים מחליפים מערכות יחסים ולכל אחת שנגמרת יש טראומה בריבית.

איך יכול להיות שבעידן שבו שמונה מליארד אנשים מסתובבים על הכדור-הבדידות, הניכור, והדכאון חוגגים?

איך יכול להיות שאנחנו מכלים את כדור הארץ כשיש בידינו טכנולוגיות כל כך מתקדמות וידע אדיר כבר על בריאות ו well -being ?

איך עדיין בני אדם נלחמים על שטחים, כבוד, כח ועצמה אם יש מספיק בשביל כולם??

איך?

תשאל מכור להרואין בתחנה המרכזית הישנה הוא יגיד לך

שגם את סבתא שלו הוא ימכור בשביל מנה

למה?

כי הוא צריך.

חוסר הסיפוק הוא כרוני, כלומר הקריז הוא כרוני

ואל תגידו לא. שרק מה שנקרא סמים זה התמכרות. אפשר להתמכר גם לתוספי מזון אתם יודעים.

אין כמו התודעה האנושית לעשות את מה שנקרא : ״אל תבלבלו אותי עם העובדות״

שוב

ההתמכרות עצמה היא רק הפתרון. בואו לא נאשים את הש״ג

הבעיה האמיתית היא: מחסור חמור באנרגיה

הסיבה האמיתית היא : בזבזנות אנרגטית שלא יודעת שובע

אנחנו כמו מסננת שהולכת ברחוב ומכל החורים נוזלת מאנרגיה. כל דבר שהיא צורכת מתעכל במהירות ונשפך.

עד קצה הרחוב היא כבר שוב ענייה , בודדה ,וחסרת כל. אפילו שהיא לובשת מותגים מכף רגל ועד ראש.

ברור , אתם אומרים, כי זה לא הכל בחיים

הכל בחיים זה אהבה

זה משמעות

כן כן

גם לזה הפכנו מכורים

מרוב משמעות נגמר המקום באינטרנט לכל הקורסים הדיגיטליים, והריטריטים.

ומרוב אהבה, האפליקציות להיכרויות קורסות

אז לא

מסננת היא מסננת, לא משנה מה היא מכניסה לתוכה . https://youtu.be/KNHrzZUascE Feed me

Feed me

Feed me, Seymour

Feed me all night long

"That'sright, boy!"

You can do it...

Feed me, Seymour

Feed me all night long...

'Cause if you feed me, Seymour

I can grow up, big and strong

Would you like a Cadillac car?

Or a guest-shot on Jack Paar?

How about a date with Hedy Lamarr...

You gonna git it

How'd ya like to be a big wheel?

Dining out, for every meal

I'm the plant can make it all real

You're gonna git iti

אם התמדתם עד עכשיו לקרוא

אם הרגשתם עד עכשיו שזה נכון

אמשיך לכתוב עוד בהמשך.

השאלות הדורשות מענה על הפרק הן:

- מה זה משק האנרגיה שלנו?

- איך אנחנו מבזבזים את האנרגיה שלנו?

- אז איך לעזעזל מנהלים את משק האנרגיה שלנו?

מבטיחה לנסות לענות