אנרגיה זה לא רוחני או בעצם, חסר זה לא סוף העולם! (חלק ב׳)

מה כל כך נורא בחסר? אז הוא לא התקשר אלייך , מה את קופצת? אז אתה מרגיש שעמום בחיים ? לאן אתה רץ? אז הרגשת חוסר משמעות היום? לאן את.ה מפיל.ה את עצמך? אז הרגשת משיכה ? למה זה חייב להתממש?

הזמן בין גירוי לתגובה שלנו הוא אפס- מהירות האור מחשבה נזרקת בחלל הראש, והתגובה הרגשית המיידית היא- מהר מהר לסדר את העניינים!! אני עצמי חולה בזה לקח הרבה זמן לתפוס פיקוד על העניינים . נורא יפה כל מה שהגבתי ולאן שלקחתי את עצמי בעקבות המחשבות שלי מעניין מהמם ממש הלם הייתי פה, הייתי שם, למדתי הרבה אבל די לזה אתם חושבים שהתכוונו ב- מחשבה יוצרת מציאות? ועוד השכילו לומר: תחשוב טוב יהיה טוב??

לא נכון!

בין מחשבה למציאות יכול להיות אפס קשר!

סליחה, נראה לי שרוב הזמן אנחנו והמציאות זה לא אותו הדבר חיים בסרט,נשמע מוכר? במהלך חשיבת ספה אחת אנחנו יכולים להתחתן,להתגרש, להתאלמן ולקום לתחייה ולא זזנו מהספה! אבל מה המח שלנו מסתבר לא מבחין בין מציאות לדמיון חח כמה זמן לקח להבין את זה!

הוא מבחינתו באמת מת,באמת קם לתחייה, באמת כבש את האוורסט ובאמת הפך להומלס שחי בראש העין כי העדיף את זה על פני , לחזור לגור עם המשפחה אצל הוריו. כל הכימיקלים של אובדן,כשלון, נצחון, אהבה ודחייה נשפכים כמו מים אבל שום דבר בחוץ לא קרה אז זה לא נזילת אנרגיה ?? בזבוז לא נורמלי! המחשבה לא בוראת מציאות, אאוריקה! המחשבה בוראת תגובה וכאן הבעיה המחשבה ׳חסר לי׳ עפה באוויר למה? ככה, סתם לא יודעת כי אמא שלי,כי אבא שלי, כי סבתא שלי, כי בגלגול הקודם, כי אני רעבה אז אני חושבת שחבל שאין לי בן/ בת זוג. כי אני עייפה אז אני חושבת אם רק היה לי כסף חסר לי זה וחסר לי שם...

מחשבת החסר הזו הופכת לכימיקליים של חסר זה לא טוב ואז תחושה מציפה אותנו שאנחנו לא מצליחים לשאת , לסבול אנחנו ממש רופסים אל מול תחושת החסר אבותינו נלחמו על פת לחם. ואנחנו, משהו קצת מעקצץ- והיד נשלחת לטלפון להביא מהר. אבל זה לא רק אנחנו עכשיו, זה תמיד היה ככה, פשוט עכשיו יש לנו את ההזדמנות, לראות שזה פשוט קושי רגשי להתמודד עם חסר, עם כל פער בין מצוי לרצוי.

המצוי והרצוי באמת לא תמיד זהים אז מה? למה זה חייב להיות? ואם זה לא, למה זאת בעיה כזאת דחופה שחייבים מיד לסדר? ומי אמר שלרוץ ולסדר, באמת מסדר, ולא פותח עוד בעיה בסגנון ׳כל בעיה היא פתרון לבעיה אחרת, חדשה׳?

ומי החליט שזה חסר? ומה לסדר? ואיך ומתי? אני לא הייתי שם במעמד ההחלטה אני כבר רצתי לעשות משהו רק כדי לא להרגיש את המצוקה אז מי החליט? הבטן ?? חח לגבי תחושות הבטן האלו אני חושבת שעדיין לא הוכרע אם הבטן זה בעצם פרקליטו של השטן , התת מודע החמדני או האינטואיציה המלאכית המורידה מידע מתוקשר ישירות מ׳האני׳ הגבוה או אלוהים? ואולי אלו הטראומות של סבתא שלי מברלין? ישיבה של מטה? ישיבה של מעלה? מועצת המנהלים הזאת היא לא אני!!

והחסר הזה אף פעם לא עוזב לא משנה מה אנחנו מכניסים אז אולי זו הריצה למלא שמחסירה אותנו מבפנים?

רגע שב.י בשקט

הרגשת חסר?

נו אז מה?

חסר הוא בסה״כ הרווח בינינו לבין כל מה שמסביב מרחב של נשימה לטיפה של משב רוח רענן ביני לבין אחרים ביני לבין דברים ביני לבין מחשבותיי אם לא אדחוס לשם כל מה שרק המחשבה מעלה אגלה שזה בעצם נשימה של חופש של מי שיש לו הכל אז הוא יכול לבחור.

אז הרגשת חסר? תנשמ.י