להתנגד זה קל

להתנגד זה קל להתנגד זה פשוט להגיד זה לא שלי, זה לא באחריותי. את זה אני דוחה מכל וכל ! Talk to the wall להתנגד זה כמו ילד ששם כפות ידיים על העיניים ואומר ״אני לא כאן״ להתנגד זה לא להבין שבזמן שהתנגדתי לדת כי אני חילונית לא הבנתי שאני מרוקנת את עצמי מכוחה של אמונה ומעומק הרוחניות של היהדות והשפעתה עליי. אז היו כאלה שלא התנגדו ולקחו את זה על עצמם. אז מה אני בוכה עכשיו? בזמן שהתנגדתי ללאומיות הישראלית לא הבנתי שאני מאבדת אחיזה בארץ הזאת. באדמה הזאת שבצדק או לא בצדק אני מחוברת אליה עד בכי לפעמים. אז היו כאלה שלא התנגדו ונאחזו. אז מה אני בוכה עכשיו? לא קל להגיד אבל לא רק שאני לא מתנגדת אלא אני והארץ הזאת יש לנו קשר ארוך כגורל ועמוק כמו השבר הסורי אפריקאי היא ירושה שקיבלתי ואני יכולה לותר עליה אבל לא באמת כי הירושה היהודית הישראלית היא בעצמות היבשות שלי מתקלפת ממחסור באהבה שלי לא רק שאני לא מתנגדת אבל לי ולכל יושבי הארץ הזאת יש קשר כל כך צפוף שכל תנועה שלי מזיזה אותם וכל תזוזה שלהם מניעה אותי אני וכל מי שכאן ולא משנה איפה הוא גר, ולא משנה מאיפה היגרו הוריו, ומה דעתו על המדינה הזאת, קשורים זה לזה. לא שמרנו מספיק על הליבה שממנה באנו כל כך מיהרנו להיות ישראלים חדשים ובטוחים. סתמנו את כל מה שנראה לא מספיק כמו העולם הגדול והנאור- אפשר לחשוב איזו מדינה באמת נאורה בכדור הזה? כל כך הרבה חובת הוכחה שמנו עלינו להוכיח שאנחנו חזקים להוכיח שאנחנו מוצלחים להוכיח שאנחנו הכי שווים במזרח של המזרח התיכון. הדורות שלפנינו בסה״כ כשלושה ארבע דורות של מהגרים, עשו הכי טוב שיכלו לנו יש את הפריוולגיה שלהם לא היתה לשאול : ״ מי אנחנו רוצים להיות״ מה נגיד בסוף ימינו.. ״ זה בגללם״ ? יש לי או אין לי עוד ארץ אחרת זה ממש לא משנה את העובדה שזו שלי

להתנגד זה קל כי ׳לא׳, יש רק אחד ו׳כן׳ , יש כל כך הרבה כל כך הרבה שצריך להתחשב בו תשעה מיליון א.נשים זה מספר ה׳כן׳ במדינה ושלושה וחצי מליון בעזה ובגדה. שאיך שאני לא אסובב את זה אני קשורה אליהם גם. וכל אותם יהודים וישראלים שגרים בארצות אחרות. הנימים שלי מגיעים גם עד לשם.

כן לתשעה מליון א.נשים שכאן ולכולם. אני אומרת כן! כן זה להפנים שכל זה שלי ובאחריותי כן!