הכשלון ידידו הטוב של (בת/בן) האדם:

איפה שנכשלת זה אומר שגדלת בעוד קצת. כי ההצלחה היא תוצאה של מה שכבר נלמד. אבל איפה שאת.ה חדש.ה, וכשאת.ה מסכימ.ה להיות בלא נודע, אז כשלון הוא החבר הכי טוב בנמצא. אז מה כאן בעצם הבעיה? מה זאת הצלחה כשאת.ה לא יודע.ת מה את.ה עושה? ומה שווה ללכת על הצלחה בטוחה? כשאת.ה (בת/בן) אדם ולא איזו מכונה. מאיפה את.ה יכול.ה לדעת מה תהי.ה כשתהי.ה גדול.ה? ולמה את.ה בכלל צריכ.ה לדעת דברים כאלה מראש אם את.ה יצור חי ולא פינת ישיבה שצריכה לשבת בשקט ורק להיות יפה. ויש את הכשלון של מה שחשבת שאת.ה יודע.ת של מה שחשבת שאת.ה טוב.ה והכי יכול.ה במה שחשבת שתאכל.י בלי מלח ואכלת בעיקר חצץ ואדמה יבשה. אז במה בעצם נכשלת? במחשבה שהיא אשליה באגו גדול או קטן שממולא בחשיבות עצמית במחשבה על עצמי בלי לדעת מי זאת(זה) בעצם ׳אני׳. הכישלון הוא ידידי האמיתי כשאני חורג.ת מגבולות איזור הנוחות שלי. הוא יראה לי את הדרך צעד צעד אם אני מקשיב.ה לעצמי. אם יצאתי בשן ועין זה רק בגלל שסירבתי לראות סירבתי ללמוד סירבתי לקבל את מה שיהפוך בעתיד לזה שידוע מראש, לכתובת שהיתה על הקיר. ממילא החכמה היחידה היא זו שבדיעבד נרכשה. ומימלא מה שהפסדתי הוא זה שהשתנה והוא כבר לא מי שאני מעתה. כי יש לדעת בראש ויש להרגיש בגוף ויש לדעת בלב ואת זה אפשר להשיג רק בחוויה ולא באיזו כיתה של מי שרצה.תה להצליח מספיק והיתה אמיצ.ה לגלות את הכשלון כחבר נפלא ואמיתי של החיים. מתוך שיחות עם ראני אנימציה- ראני גל אפל