עסקים פנימיים

אַל תְּזַמְּנִי, תַּזְמִינִי
להאזנה לחצו כאן
הַקַּפִּיטָלִיזְם הָרוּחָנִי שֶׁל הַזִּמּוּן
תפסיקו לזמן, זה שיש לנו טכנולוגיות מחשבתיות שיוצרות מציאות לא אומר שאנחנו צריכים להשתמש בהן
בוודאי לא לפני שאני מבינה את טבעה של מחשבה
ובוודאי ובוודאי לפני שאני מבינה את הטבע שלי עצמי
מי היא המזמנת כשאני מזמנת
מתוך מה אני מזמנת
ולשם מה אני מזמנת
יש לנו גם טכנלוגיות עיכול מזון - זה לא אומר שאכניס לגוף שלי כל דבר. אולי בעצם כן? הפרעות האכילה חוגגות בעולם בדיוק משום שטכנולוגיה זאת משועבדת לרעב הגדול מכל- חוסר הסיפוק שלנו
ולאתגר שלא הצלחנו לפצח אלפים של שנים
אי היכולת שלנו להכיל את עצמינו, לנכוח במצבים הפנימיים שלנו, נוטשים את עצמינו לטובת חומרים חדשים, מדכאים ודוחסים את עצמינו בחומרי עיכול מגוונים- מזון מתועש, מזון דיגיטלי, מזון וירטואלי וכן הלאה
אתם חושבים שזה שטכנולוגית בריאת מציאות נחשבת ״רוחנית״ בגלל שהיא לגמרי תודעתית אז היא לא הפרעת אכילה?
זאת אותה גברת בשינוי אדרת.
טכנלוגית הזימון יש לה חוק אחד בלבד-
תראי את מה שאת רוצה כאילו הוא כבר כאן - רק בלי הכאילו.
תראי את עצמך שם אבל לא שם אלא כאן.
תהי הדבר הזה שאין לך אבל תראי שיש לך
זה בקיצור.. אבל בעצם תעשי את זה כל הזמן
עד שאת והדבר שאת רוצה תהיו אחד .
את תהי כמו הדבר? או הדבר יהיה כמוך?
כשאני אוכלת בננה , הבננה הופכת להיות אני? לא, אני הופכת לבננה
כשאני אוכלת רעל הרעל הופך להיות אני
אז כשאני מקבלת את מה שזימנתי במסעדת כדור ארץ אז אני לא הופכת למשהו אחר אלא לעוד יותר אני.
זימנתי זוגיות- לא הפכתי לבן אדם זוגי, הפכתי להיות עוד אני אבל עכשיו משליכה את עצמי לעוד משהו או מישהו מסביבי. יש לי אוטו זאת עדיין אני, יש לי כסף זאת עדיין אני
איך שלא יהיה אני לא הולכת לשום מקום
כי לצערי לא זימנתי את עצמי
אלא זימנתי משהו שאוכל להיות גאה להיות לידי
זימנתי מתוך חובת הוכחה, מתוך אי קבלת עצמי, מתוך חוסר האונים שלי, מתוך השרדות.
כי מי שמאושר, מי שמסופק. לא מזמן. אלא חי ועושה
אני שמה את הכסף שלי על מה שחי ועושה.
ובכלל
מי קובע מה אוכל? מי קובע מה ארצה?
זימון בידי תודעה ישנה, תודעה מכורה זאת חבלה.
ובכלל בשביל מה אני צריכה את כל הדברים האלו? זימונים? מה כל כך חשוב? כסף, זוגיות? ילדים? בריאות? ובאמת, אלו הדברים היחידים שאפשר לזמן
אבל אני רוצה דברים אחרים, אפשר לזמן אושר? אפשר לזמן מודעות? אפשר לזמן חכמה? אפשר לזמן שאני אוהב בלי פחד?
או שזה רק חומר
או שמה שעשו אשפי הזימונים זה הפכו את האנטי חומר לחומר- זוגיות זה חומר, אושר זה חומר , מימוש עצמי זה חומר. הכל זה חומר אבל מהרוח
מהרוח יצא חומר- אולי יהיה נכון יותר לומר
שמ-החומר יצאה כל הרוח
נשאר רק חומר והאני ששם בפנים נעלמה
תרבות הזימונים היא הקפיטליזם של עולם הרוח.

אַל תְּזַמְּנִי, תַּזְמִינִי

הַקַּפִּיטָלִיזְם הָרוּחָנִי שֶׁל הַזִּמּוּן
אני מבינה שאנחנו עייפים מהעבדות שלנו לדברים הבסיסיים של החיים, מהתסכול שלנו כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים, ומההכרה ההולכת וגוברת שזה הכל אנחנו והמגבלות שלנו מבית אבא ואמא
ומהזעם שלנו כלפי הפסיכולוגיה שהשאירה אותנו איתם ולא נתנה לנו שום דלתות ומפתחות אמיתיים ליציאה משם. מההכרה שאנחנו בוראים את עצמינו.
וזה נכון! אנחנו בוראים את עצמינו
אבל אם אני חסרת סיפוק שום זימון לא יעזור לי, להיפך
אם אני לא מקבלת את עצמי לא אצליח לקבל שום דבר
אם אני בכלל לא יודעת מי אני, אז למה להשקיע אנרגיה בלזמן
תשקיעי זמן בלהיות עם עצמך
מה שלא תהי, את עם עצמך 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע
אל תזמני, תזמיני
תזמיני אותך לבוקר טוב, ולילה טוב, לשיחות מלב אל לב, ליד על הכתף, תזמיני את עצמך להזדמנות שנייה תמיד, לשבת ביחד ולטכס עצה, ללמוד את הדבר הזה שקוראים לו, להסתדר. לא להסתדר בחיים
אלא להסתדר עם עצמך בחיים.
ורוב הזמן תזמיני את עצמך להיות כלום, כלומר להיות. כי את עולם ומלאו, יצור חד פעמי, נזר הבריאה. תזמיני אותך לחוות את פיסת החיים שהיא את.

